מאמרים

זהות עצמי דרך הו'אופונופונו

מאמר של מארי קולר

לאחרונה קבלתי גלויה נחמדה מהחברה שלי שברכה אותי על יום הנישואין ה24 שלי. היא גם הזכירה על חוויותה ביישום שיטת זהות עצמי דרך הו'אופונופונו, שיטה הוואית העתיקה. היא כתבה לי איך דברים משתנים מבחינה פיזית, נפשית,רגשית ורוחנית בעזרת הו'אופונופונו מאז החתונה. האם משפחות צעירות מבינות את זה? היא הודתה שבזמנו גם היא לא הבינה. חברה סיפרה לי כמה היא אסירת תודה לתהליך הו'אופונופונו ואיך בפועל פשוט להשתמש בו בכל היבט של החיים שלה.

נדהמתי מתיאורה של הו'אופונופונו כשיטה מעשית וההשפעה שלה על החיים שלה. אנשי הוואי מאמינים כי מטרה שלנו בעולם הזה להתפטר מהבעיות ולתת לאהבה לפתור אותן. בכל מצב יש לנו הזדמנות לקחת אחריות על הבעיה ולא להפריע לאהבה. תארו לעצמכם להתעורר כל יום עם נכונות לראות את הבעיה כהזדמנות להתרחק מדרך של אלוהים ולאפשר לשנויים לקרות וגם לראות לאן ההשראה מובילה אותנו.

חייכתי בסיפוק כשנזכרתי במילותיה ונזכרתי לאן החיים הובילו אותי ואת בעלי. לפני שנים רבות לא היה לי מושג מה יהיה עם הנישואים האלה. אני מסכימה איתה שאין לנו מושג מהשינויים שעשויים להתרחש בנו, במערכת יחסים שלנו, במשפחות שלנו, בעבודה ובעולם באופן כללי. הוואים מאמינים כי לדעת את הפרטים הקטנים ביותר של איך דברים צריכים להיות במצב הנתון, זה לא התפקיד שלנו. זה עבודה של האהבה, של אלוהים, של בורא עולם ושל אלות- לא משנה איך לקרוא לזה. הוואים אוהבים לזכור שאנחנו כאן רק כדי לתקן שגיאות  בעצמנו.

תהליך של זהות עצמי דרך הו'אופונופונו רואה כל הבעיה לא כמבחן, אלא כהזדמנות. בעיות הן רק זיכרונות (תכניות) מעבר, מתנגנים שוב ושוב, נותנים לנו הזדמנות נוספת לראות דרך העיניים של אהבה ולפעול על פי ההשראה. עם מגוון רחב של כלים לניקוי, שיטה הו'אופונופונו מאפשרת לכל אדם לקחת אחריות 100% על בעיה, לשחרר אותה ולפעול על פי ההשראה. הדבר הגדול הוא שבשביל השיטה הזאת אנחנו לא צריכים את אף אחד. מספיק לעשות את זה בעצמנו.

בעלי ואני גדלנו במשפחות גדולות ואנחנו נפגשים לעתים קרובות עם כל קרובי המשפחה. שמתי לב שהמפגשים המשפחתיים האלה מאוד השתנו מאז שהתחלתי ליישם את השיטה הו'אופונופונו.לפני חמש שנים מישהו תמיד היה עצבני או כועס מאוד, וזה לא משנה דיברנו על זה בקול רם או לא. אני תמיד בסתר חלמתי שבני המשפחה הגדולה שלנו יתפייסו ובסופו של דבר ישכחו את כל תלונותיהם. בזמן התרגול  של שיטה הו'אופונופונו התחלתי לקחת אחריות על המחשבות שלי על המצבים המתעוררים במהלך מפגשים משפחתיים כמו גם מחשבות על מצבים שדמיינתי שיכולים לקרות.

ניקוי הוא בתוכי. האחריות היא לא לקחת את האשמה או להאמין שאני טועה. אחריות היא נכונות לשים לב לזיכרון הנוכחי שמנגן ברגע הזה. אחריות על הבעיה כבר "בנויה" ביותר מ 60 כלים לניקוי. אחריות זה "אני מצטער", "אנא סלח לי". אנחנו אומרים את זה לבעיה: "אני מצטער", "אנא סלח לי". לעתים קרובות מאוד הבעיות הללו שייכות לדורות קודמים. הם מופיעים או הופכים לגלויים לנו כדי לתת הזדמנות נוספת לשחרר אותן. כאשר אנו אומרים: "אני מצטער", "אנא סלח לי", אהבה מוחקת את הזיכרון ודברים נכונים ומושלמים מגיעים לחיינו. רק אהבה יכולה לעשות את זה. שמתם לב שלעתים קרובות אנחנו מתעלמים, כועסים ונרגזים על הבעיה אבל אף פעם צעקות, האשמות וכעס לא עוזרים להיפטר ממנה? רק אלוהים יכול לשחרר אותנו מהבעיות.אם לפחות  בן אדם אחד מוכן לקחת אחריות על הבעיה, מצב ההשראה יגיע לכולם.

שמתי לב שהמפגשים המשפחתיים השתנו הרבה בשנים האחרונות. בני המשפחה יותר נהנים זה מחברותו של השני, כעסים שמתפתחים עוברים במהירות. הדבר החשוב ביותר עבורי הוא שעכשיו אני הרבה יותר רגועה ופחות ברצוני לתקן את המצב. אני גם שמתי לב שאחיי ואחיותיי מחייכים יותר, מרגישים פחות לחץ ורגשות עבור כל מיני פרטים. אנו מגיעים לפתרונות הדדיים הרבה יותר מהר. השתנה משהו בבני משפחה? השתנה בי משהו? מי יודע… עם תהליך הו'אופונופונו אני לא צריכה לנסות להבין את מה שקורה. אני מסתכלת על המשפחה שלי בעיניים של אהבה. עכשיו אני לא יכולה למצוא פגם אחד בקו התנהגות של בני המשפחה שלי. אני פשוט לא רואה אותם. עם הו'אופונופונו אני קבלתי הזדמנות להסתכל על עצמי ועל האחרים בעיניים של אלוהים ולהשתחרר ממחשבותיי ותיאורים איך הכל צריך להיות בחיים.

למרבה הצער, כאשר יש בעיה, לעתים קרובות אנו מתחילים לחשוב.אנו מגיבים,חושבים, מנתחים, שוב ושוב מגיבים ומנתחים. בעיה זו הולכת וגדלה ומתפתחת ועולה כאוס. הוואים רואים את תהליך של "חשיבה" כזיכרון שמאבד את המצב מהעבר. אנחנו לא יכולים לא לחשוב. זיכרונות מופיעים בחיינו כדי לתת לנו הזדמנות נוספת לשחרר אותם ולהיות עצמנו. לכן, עם כל הבעיה עולה לנו הזדמנות לקחת אחריות: לעצור "חשיבה" ולהתחיל לנקות. אנחנו יכולים לשאול את עצמנו: "מה קורה בי שבעיה הופיעה עכשיו?" אנחנו לא צריכים לחשוב "למה ואיך". כאשר אנו לוקחים אחריות יש לנו הזדמנות לתקן את המצב לעצמנו ולילדים שלנו, משפחתנו ולכל האנשים שעימם אנו מתקשרים בחיי היומיום.

כאשר הזיכרון מאבד כל מיני בעיות אנו לעתים קרובות אפילו לא יודעים את זה. זה שזיכרון מתנגן- זה לא חלק מאיתנו, זה לא אנחנו. מי אתה – זה נושא מאוד חשוב עבור הוואים. אנחנו אידיאליים ונבראנו בצלם ובדמותו של אלוהים- הוליסטיים, מושלמים ואינסופיים. שחזור תוכניות זה לא חלק מאיתנו, זה לא אנחנו. האם קרה לך בחיים שמישהו הזכיר לך מי אתה ושהמעשים שלך כלל לא מאפיינים אותך?

יש לי תאומים. הם בני 15. הם מזכירים לי מי אני באופן מושלם. לאחרונה עניתי לאחד מהם בהתרגזות. הוא הביט בי ואמר בחביבות: "אמא, אני לא יודע מי מדבר איתי, בגלל שאת לא מדברת כך. זה לא את". מייד הבנתי שהתוכנית הזאת חוזרת על עצמה והתנצלתי מייד בפני הבן שלי והודיתי לו. הוא ראה שהאישה שהתרגזה היא בהחלט לא האימא שלו ובמצב ההשראה לקח אחריות ישר להגיד לי את זה.

בעלי קורט גם מזכיר לי נפלא מי אני. לפעמים, כאשר אנו מנסים לקחת החלטה משותפת ולא יכולים להגיע להסכמה, אני מאוד רוצה להוכיח את חפותי. אבל משהו לוחש לי בשקט:"את שכחת שאת ביחד איתו?" כל מה שאני צריכה לעשות זה לצחוק על עצמי, לזוז הצידה ולנקות.

הוא מזכיר לי שהוויכוחים והקללות זה לא אני, זה לא חלק ממני.תהליך הוואי של זהות עצמי דרך הו'אופונופונו מזכיר לי שאני נבראתי בצלם ובדמות של אהבה: שלמה,מושלמת, אינסופית.

הכלי האהוב עליי- "אני אוהב אותך". כמו בכלים אחרים של שיטה הו'אופונופונו, הוא כבר כולל: לקיחת אחריות על הבעיה, "אני מצטער", "אנא סלח לי" ומאפשר לאהבה להמיר את הבעיה באור. אנו לא צריכים להבין את זה. כל מה שצריך לעשות זה להחזיק את המחשבה עם המילים "אני אוהב אותך". אני יכולה להשתמש בכלי הזה לא משנה מה הבעיה שמתרחשת בחיים שלי. אני אפילו לא צריכה להרגיש אהבה בזמן השימוש בכלי הזה. למעשה, אני רואה שהכלי הזה מאוד יעיל כאשר מישהו  מדאיג אותי או פוגע בי.כל מה שאני עושה הוא לחזור על המילים " אני אוהבת אותך" והאהבה מוחקת את הזיכרון ופותחת את הדלת לדברים  אידיאליים ונכונים עבורי.

לעתים קרובות יש צורך להשתמש בכלי כמה פעמים, כמה ימים או אפילו מספר אינסופי של פעמים כי הרבה זיכרונות נמצאים בשכבות אחד על שני ומחכים בתור למחיקה. אנחנו מלאים בשנאה, מוות, מחלות קטלניות. זיכרונות אלה יכולים להיות במשפחה שלנו, באבות שלנו ובנו. יש לנו הזדמנות להשתחרר מהם. תארו לעצמכם כמה טוב יהיה לילדים שלנו אם זיכרונות שלנו לא יועברו אליהם בירושה והם יחיו רק על הבסיס של השראה? מה אם לשחרר כל בעיה ברגע שהיא נוצרת ולהיות בזרימת החיים? מה אם אנחנו לא נחשוב מה לעשות הלאה והאדם שאתה מקווה לראות או לשמוע מופיע פתאום והבעיות נפתרות על ידי עצמן ללא ההתערבות שלנו? זהות עצמי דרך הו'אופונופונו זה שיטה פשוטה, תהליך מעשי לפתרון בעיות, אשר נותן ההזדמנות הזאת. יש לנו הזדמנות להיות כל דקה, מה שהבורא עולם ברא אותנו ולהיות בשלום מעבר להבנה.

מודפס על ידי אישור נטאואורק אירלאנדיה אפריל-יוני 2004

 

בית מחולק

מאמר של אהליאקלה  היו לן,PH.D

בית שמחולק מבפנים לא יוכל לעמוד. זה נכון גם לגבי מדינות, קהילות, ארגונים, משפחות כמו גם לאנשים בודדים. בביתו של אנושות  אישיות בדרך כלל הוא המפריד.כאשר אישיות מחולקת, מחולק גם בית.

במשחק טניס שיטת הניקוד הוא אהבה. בין אם זה 15, 30, 40, הכל משחק. המשחק מתחיל מאהבה. משמעות האטימולוגית של מילת אהבה פרושה 0 נקודות, הריקנות, בשביל להחזיר את בן אדם לאהבה, לריקנות, לשלמות.

התהליך מגיע לזה דרך ניקוי הכעס, פחד, אשמה, הטינה, מחשבות הרסניות ואנרגיות רעילות שמפרידים את המוח מה שמוביל לחוסר הרמוניה ומחלות.

מטרת החיים היא לשוב לאהבה, שוב ושוב. כדי להשיג זאת, אדם חייב להבין שהוא 100%אחראי על החיים שלו, כמו שהיא. הוא חייב לראות שמחשבותיו מעצבות את חייו, כמו שהם עכשיו, בכל רגע נתון. בעיה היא לא קשורה לאנשים, מקומות או במצב, היא קשורה למחשבות על הבעיה הזאת. אנשים צריכים להבין שאין דבר כזה "שם". אנשים, מקומות או מצבים קיימים רק כמו שהם חושבים אליהם.

בעיה היא בזיכרון רעיל שחוזר שוב ושוב ששקספיר קרא לו "נגיחות אבלות". זיכרון רעיל שחוזר שוב ושוב  מחלק מוח נגד עצמו, נגד אהבה. שיטה הו'אופונופונו מחודשת  זה תהליך  חזרות, סליחות והמרה, זה תהליך פניה לאהבה בשביל לטהר ולהחליף אנרגיות רעילות לאהבה. אהבה מגיעה לזה דרך המוח, מתחילה ממוח רוחני, תודעה עליונה. בשלב הבא היא עוברת דרך מוח אינטלגנטי, המוח מודע ומשחררת אותו מאנרגיות נפשיות. לבסוף היא עוברת דרך מוח רגשי, תת מודע, מטהרת את המחשבות שנלדו מרגשות הרסניים וממלאה אותם בעצמה.

 הנה הוא הכלי שמטהר את המחשבות, שכל אחד יכול להשתמש בו כדי להפטר מאנרגיות שמרעילות את המחשבות שלו.

תחשבו:" אני מדליק אור על מחשבותיי על עצמי, על משפחתי, על בני משפחתי ועל אבותיי". בכלי הזה ניתן להשתמש באופן רציף. הכלי הזה הוא פניה לאהבה כדי לנקות מחשבות רעילות על עצמכם ועל משפחתכם, על בני משפחה ועל אבותיכם, אלא שמחלקים מוח שלכם, "בית" שלכם.

מטרת החיים לא השתנתה מתחילת המילניום החדש! היא תמיד תשאר אותו הדבר: חזרה לאהבה, שוב ושוב. יישום מטרה זו דורש אחריות אישית בלבד. היא מחייבת ההכרה בבעיות אמיתיות שמחלקות במקום הראשון את האיש עצמו ולאחר מכך את כל השאר. בית שמחולק מבפנים לא יוכל לשרוד.